אז מה זה בעצם אלתור או Improv
אלתור – זו אמנות המצאת היצירה תוך כדי ביצועה. כלומר, אנחנו מתכננים ומבצעים באותה מאית השניה בלי יכולת לערוך, לתכנן או לעשות חזרות, פשוט לפעול. האלתור הוא מנגנון יצירתי המבוסס על חוסר ודאות.
אִלתור, או מלועזית: אימפּרוֹביזציה (Improvisation, או בקיצור Improv – אימפרוב), זו הפעולה של יצירת דבר חדש ושונה במשך תקופת זמן מסוימת, ללא תכנון מקדים. מקור השם "אלתור" בעברית מהביטוי "על אתר" בארמית, כלומר: "על המקום". אלתור חייב להתבצע באופן ספונטני אשר אינו מאפשר תכנון מודע או תיקון של טעויות.
איך אלתור בא לידי ביטוי?
- אלתור הוא המרחב שנמצא בין תכנון, שליטה, הכנה, וודאות לבין מציאות מפתיעה שהתכנית לא נותנת לה מענה, החל מתקשורת יומיומית ועד ארועים מורכבים הדורשים מענה מיידי בזמן אמת
- מאלתר צריך לעשות שימוש בכישורים יחידניים (יצירתיות, בטחון עצמי, חשיבה מהירה, ספונטניות) וכישורים צוותיים/ תקשורתיים (הקשבה, אמפתיה, צניעות), כל אלו ניתנים לתרגול ואימון ואינם תלויי "כשרון" אלא אימון. מאלתרים לא נולדים עם יכולות אלתור, לכולם יש יכולות תגובתיות מהירה, חשיבה יצירתית, הקשבה, האימון הוא השקטה או הנמכה של קולות והרגלים חוסמים כדי להבליט ולהשתמש בכישורי אלתור.
- לכל אלתור יש תכלית, מטרה. תגובות אקראיות ללא תכלית אינם אלתור. באופן אישי, באופן צוותי תמיד יש מטרה ותכלית (העוגן התכנוני), הדרך אליה יכולה להשתנות ולמרות שיש תמיד נסיון לחזות ולהערך למציאות/ פרויקט/ מוצר – המציאות תמיד תפתיע ותדרוש שינויים תוך כדי תנועה, וזה בבסיס.. "אלתור".
- למח שלנו יש באופן גס שני צדדים: הצד השמאלי שהוא יותר איטי, שיטתית, מילולית, יורד לפרטים, בעל מודעות עצמית. באלתור אנחנו מנסים להפעיל יותר את הצד הימני שהוא יותר מהיר, רואה תמונה כללית, אינטואיטיבי, לא מילולית עם מיעוט מודעות עצמית
אלתור בימתי (Improv)
אימפרוב נעשה בקבוצה. אנסבל של שחקנים שמעלים סצינה או מופע שלם ללא טקסט כתוב או חזרות. השחקנים משתפים פעולה יחד, בזמן אמת, תוך כדי השתנות תמידית של העלילה, הדמויות, המבנה כאשר לאף אחד אין שליטה מוחלטת וכל הקבוצה אחראית למתרחש, כותבים, משחקים ומציגים מחזה שלם שצריך להיות קוהרנטי, מעניין, מבדר לצופה (כלומר, יש לו תכלית מאד ברורה)
האלתור הבימתי פותח בשיקגו בשנות ה 70 לכדי ז'אנר תיאטרוני, שברוב במקרים נוטה לקומדיה (אבל לא רק) וקומיקאים רבים בארה"ב החלו את דרכם מאמנות האלתור
איך מאלתרים מאלתרים:
לאימפרוב יש כללים ועקרונות מאד ברורים ובסיסיים. הם באים ללמד את חברי הקבוצה איך לתקשר אחד עם השני על מנת לשרת סיפור אחד משותף של הקבוצה. חלק מעקרונות אלו באים ללמד יכולות הקשבה, קבלה ופתיחות לרעיונות, תשומת לב (קשב ברמה גבוהה), ויתור על שליטה ובקרה, העצמה של הפרטנרים, אפקטיביות ויעילות, יצירתיות ועוד. ישנו גם שימוש ואבחנה של מצבים חברתיים כמו סטטוס, רגשיות, עבודה פיזית גופנית ועוד. מאלתרים מתרגלים את העקרונות הללו שוב ושוב בעזרת תרגילים ומשחקים שונים כדי להשתמש בהם על במת התיאטרון. קהל שרואה תיאטרון אימפרוביזציה טוב שואל את עצמו "איך לעזאזל הם עושים את זה" כאשר, למאלתרים ברור שמדובר על אמון, אימון ויישום נכון של עקרונות בסיסיים (עשה ואל תעשה) ועל בסיס היישום הזה מתלבשת יצירתיות, המצאה, הפתעה.
בדיוק כמו במוסיקה מאולתרת (ג'אז) – חייבים להכיר את הבסיס של המקצועיות (תווים, מבנים מוסיקלים) ולהתאמן יחד הרבה כדי להגיע לכדי יצירה אחת שמצד אחת משתנה ומפתיעה ומצד נשמעת קוהרנטית, נעימה ומבדרת, כך באלתור על במה – צריך להכיר את הטכניקות כדי לספר סיפור מעניין, רציף, מפתיע ומבדר, והכל מומצא על המקום.
באלתור ישנם שני ז'אנרים עיקריים
– Short Form – המוכר מתכניות כמו "של מי השורה הזו" או "הכל הולך" – סצינות קצרות ומהירות המעניקות בידור מהיר וקליל
– Long Form – צוות שחקנים שמעלה מחזה שלם מאולתר המורכבת מעלילה, סצינות שונות ודמויות שונות. יכול להיות קומי או דרמטי
אימפרוביזציה שימושית – Applied Improv
אלתור שימושי (AI) – הכלה של עקרונות הנשאלים מעולם של אלתור בימתי (Improv) להקשרים אחרים כמו עבודת צוות, תחום טיפולי, מיומנויות תקשורת ופרזנטציה, מחקר אקדמי ועוד.
אלתור בהקשר ארגוני
למעשה, אנחנו מיישמים כל יום אלתור באופן מיידי ונוכח בחיינו וככל שהתפקיד מערב יותר ממשקי עבודה, ניהול וסביבה דינמית כך מרחב האלתור גדל. ככל שהשוק, השירות, המוצר, הסביבה מבקשים מענה משתנה בזמן אמת כך הארגון, היחידה והפרט לומדים לשנות יחד תוך כדי תנועה, אבל האם זה נעשה באופן אפקטיבי?
תכנון נעשה באופן מודע או בלתי מודע. תכנון, לוז, תכניות עבודה, מטרות, יעדים נותנים לנו יכולת לתכלל בין משתנים, אנשים ומשאבים אבל בעיקר מעניקים לנו ולסובבים בטחון, וודאות, שיטה, סדר. הוודאות הזו מפחיתה לחץ וחרדה ואנחנו זקוקים לוודאות הזו כי זה נותן לנו שליטה.
המציאות עם זאת היא דינמית כך שלתת מענה בזמן אמת זה למעשה להתאים את עצמנו למציאות המשתנה, או.. לאלתר. למעשה כל קבלת החלטות של שינוי סדרי עדיפויות ובעיקר בתנאי אי וודאות זה התאמות למצב קיים, כלומר אלתור.
קבוצת שחקנים מאלתרים נדרשים להתמודד עם מצבי אי וודאות כאשר המחזה, היצירה והדינמיקה הצוותית נוצרת בזמן אמת. זה מצב קיצוני של אלתור אבל דורש יצירת אנסבל מתפקד באופן הרמוני כאילו הכל נכתב מראש. לשם זה מאלתרים מתרגלים הרבה מאד כדי להגיע לדינמיקה של השתנות מתמדת מבלי לאבד את התכלית: לתת לקהל סיפור קוהרנטי, מעניין, מבדר, מצחיק ושלם.
מדוע מנהיגות צריכה אלתור
- Changing : העולם משתנה בקצב מהיר מאד: Volatite, Uncertain, Complex, Ambiguas
- טרנדים, צרכים משתנים בקצב חודשי/ יומי/ שעתי
- תפקידים ומקצועות בעולם התעסוקה ישתנו בעתיד
- מערכות, מידע, יכולות, נהיים מורכבים יותר, קשה להתמחות בהכל, צריך יכולת למידה גבוהה
- רמת האי וודאות לגבי מוצרים/ שירותים/ תוצאות גדלה. "מתכון" שהצליח עד היום לא בהכרח יעבוד מחר
כדי להתמודד עם רמת הדינמיות הבלתי הגיונית צריך מיומנויות אלתור. אלתור אינו המצאה או יצרתיות ספונטיות ומיידית. אלא בהתבסס על כל מה שאתה יודע ומכיר ומנוסה, אתה נותן מענה למציאות משתנה בזמן אמת. "כשיש לך חזון זה לא אומר שיש לך תסריט"..
מאלתרים יודעים להתאים את עצמם בצורה מהירה כי הם עובדים בצוות שכותב את התסריט שלו באותו זמן שהם מבצעים אותו, והכל לאור חזון אחד משותף (לרגש, לבדר, לספר סיפור, להעביר חווייה..)
- Diversity גיוון – צוות מגוון עם רעיונות שונים מביאים לכדי רעיונות משותפים ויצירתיים. צוות מאלתרים יודעים לשלב בין שלל רעיונות יצירתיים ושונים לכדי רעיון אחד משותף ששואב השראה מכולם. המנהיגות הישנה תגיד שאם יש שני מנהלים עם רעיונות שונים, אחד מיותר. צוות מאלתרים ישאף לקבל כמה שיותר רעיונות שונים ולמצוא את הנתיב שמשרת את הסיפור ומשתמש ברעיונות תוך כדי תנועה
- Vulnderbility פגיעות/ אמת – צוות שיודע לכבד את הישירות, לייצר מרחב "בטחון פסיכולוגי", מקשיב ומכבד את השותפים, יוכל לעבוד בצורה אפקטיבית יותר לתוצאות. מאלתרים מאומנים ב "להוציא את הפרטנר מהמם". כלומר, פועלים מתוך אינטרס קבוצתי שעולה על האישי.
- Vigor עצמה, נחישות – כדי לעודד תחושת מסוגלות, עוצמה, שגשוג, מנהלים צריכים לדעת להתמודד עם חוסר הצלחה, כשלונות. חוסר הצלחה זה סך הכל עוד מידע על דרך נוספת שבה זה לא מצליח
- "לא נכשלתי פעם אחת, פשוט מצאתי 10,000 דרכים בהן זה לא עבד" – תומס אדיסון.
מאלתרים לומדים שכשלון הוא עוד צעד הכרחי בדרך למצוא את ההצלחה. ועל הבמה אין "טעויות" יש "הזדמנויות".
- Velocity מהירות, יישום מהיר, תעוזה – גם אם צוות יודע איך למצוא פתרונות ובעל נסיון, זה לא יצליח אם היישום לא נעשה באופן מהיר ומיידי ונחוש. מאלתרים עם רעיונות נפלאים שלא לוקחים סיכון וקופצים פנימה, לא מקדמים את הצוות. "לדעת זה חשוב, לעשות זה חשוב יותר"
עקרונות האלתור – האימפרוב
לאלתור (אימפרוב) יש כללים רבים, היישום שלהם הוא משתנה בין קבוצה לקבוצה. עם זאת, הם מרכיבים "קודים" או "שפה" משותפת המאפשרת את היצירה החופשית של קבוצה בעזרת אכיפה של עקרונות משותפים. ישנם פסטיבלים ברחבי העולם שמאלתרים יכולים לעלות על במה פעם ראשונה עם אנשים לא מוכרים ולעיתים בשפות שונות ולאלתר יחד מיד כי העקרונות הבסייים הללו הם בינלאומיים.
הנה מקבץ של כמה עקרונות והחשיבות שלהם בארגון
"תוציא את הפרטנר שלך מהמם" – שחק בשביל הקבוצה ולא בשביל עצמך
מאלתר שואל את עצמו איך אני יכול להוציא את הפרטנר שלי מדהים. איך במעשים שאני עושה הפרטנר שלי
יקבל מחיאות כפיים סוערות ואהבת קהל. המחשבה הזו מביאה קבוצה לעסוק באינטרס הקבוצתי או מיקוד
במשימה ופחות בחלוקת ההצלחות.
אנשים ששמים את עצמם במרכז ופוגעים באחרים על מנת להשיג את מטרתם הם אנשים לא מאושרים
ומתוסכלים. אנחנו יצורים סוציאליים ותקשורתיים, אנחנו מרוויחים את השמחה, הכוח והתשוקות שלנו
ממערכות יחסים. לתת זה לקבל!
להפסיק להכין את מה שיש לי להגיד ופשוט להקשיב למי שעומד לפניי
תקשיב! במקום להיות עסוק במה אתה הולך לענות כל הזמן.
כאשר שני מאלתרים עולים עם רעיונות שונים ומתעקשים כל אחד על הרעיון שלו בלי להקשיב- זה קרב שלעולם לא יוכרע בו מנצח והסצינה מהר מאוד מגיעה לקיפאון.
בעבודה זה קורה יותר , במיוחד בסביבות של לחץ , לא פעם אנו עדים לעמית שתוך כדי שאנו מדברים מחשב את תשובתו והתוצאה בדרך כלל מולידה את אותו אפקט בדיוק , אין דיאלוג ובוזבז זמן יקר. שאנחנו נותנים מקום, הקשבה ותשומת לב לזה שעומד מולנו, אנחנו הופכים לאנשים יותר אמפתיים ונגישים. אלו הדברים שגורמים לאנשים לרצות להיות קרובים אלינו.
שים את האגו בצד
אימפרוב זהו ספורט קבוצתי- אין בו תחרות. בעולם האילתור מאלתר מצוין זה אחד כזה שתמיד יוציא את הפרטנר שלו טוב ויתמוך בו בכל מצב. כאשר שני שחקנים עושים סצינה , גם אם הפרטנר בוחר בחירה לא הגיונית או תוקעת, המאלתר עדיין נשאר נאמן אליו ויחדיו הם מוצאים בכל זאת קרן אור בתוך החושך שנקלעו אליו. כאשר אנו מתמקדים באחרים ומעודדים את הכי טוב שלהם אנחנו יוצאים יותר טוב. מצא את הטוב במי שעומד מולך, אל תבקר אותו ואל תנסה להוכיח שאתה יותר טוב ממנו.
כל טעות היא מתנה-
כיון שאין תסריט כתוב מראש, ההתייחסות ל"טעות" היא כהזדמנות, או אפילו כמתנה. אם שחקן טעה בשם של הדמות או לא היה קשוב, זו הזדמנות לפרטנר לקחת את זה כהזדמנות להמשיך מפה את העלילה ולהצדיק את הארוע, זו מתנה שמייצרת הרבה ערך, אופטימיות והומור לסיפור.
זה ברור שאנחנו לא נהיה מרוצים מעצמינו כאשר אנו שוגים ולא מצליחים במשהו. אימפרו ילמד אותך למצוא סיבה לכל דבר. אם עשית משהו שאתה לא מרוצה ממנו, או שאתה לא אוהב את ההחלטה שבחרת תמצא דרך
לעשות את זה אחרת, ואפילו בצורה חיובית יותר. אמץ את הכשלונות שלך, הם חלק מתהליך הלמידה החיוני של כל אחד והפוך אותם לחלק מהסיפור.
כן ו..-
אחד מעקרונות הזהב של אימפרו זה להסכים עם מה שהפרטנר שלי יצר ולייצר לזה המשכיות. הנטייה הראשונה של בני האדם היא להגיד לא , והשניה והיותר רווחת היא כן אבל … שניהם יוצרים התנגדות וסטגנציה בתקשורת. בעולם האילתור זה נקרא "בלוקינג"/ חסימה. תירגול ההסכמה עם הפרטנר והוספת רעיון תביא אתכם למקומות חדשים ולא צפויים.
עקרון ההסכמה הזה מזכיר לנו לכבד את מה שפרטנר שלנו יצר, ולהתחיל מנקודת מוצא פתוחה וחיובית. "תתחילו בכן ותראו לאן זה יקח אתכם."
להיות אמיתי ופשוט ייקח אותך יותר רחוק מאשר שתהיה הבן אדם הכי מקורי וחכם בחדר-
יש לנו נטיה לזכות באהדה למקוריות וחכמה ובהתאם להביא את הרעיון הכי גדול וחדשני עד כה. הרצון הזה בא במאמץ ואם המאמץ מתבצע לבד, הוא לא תמיד מניב את התוצאה הרצויה.
להיות חכם זה נפלא, להיות מקורי זה נהדר, אבל בסופו של יום כולנו רוצים להיות ליד אנשים כנים ואותנטיים,
אנשים שבאמת ירצו לשמוע את מה שיש לנו להגיד, אנשים שיותר איכפת להם מאיתנו מאשר להראות לנו מה
הם מסוגלים.
לבקש עזרה זה מבורך-
לפעמים אתה לא כל כך מוצא את עצמך, אתה מרגיש לא אמיץ, חסר כיוון ומוחלש. בשביל זה יש חברים
ומשפחה. שאתה אבוד ומבולבל, בקש עזרה מאנשים שאתה סומך עליהם והם ידריכו אותך למצוא את הדרך
הנכונה.
הרגעים הכי טובים הם הרגעים הלא מתוסרטים-
זה חשוב שיהיו שאיפות ומטרות בחיים, להיות מפוקסים בדרך אל היעד, אבל באותה מידה חשוב מידי פעם לשחרר ולאפשר לעצמך להיות ילד. הרגעים הטובים ביותר שלנו הם לרוב אותם רגעים בהם נתנו לעצמנו להשתטות עם פחות מחשבה ויותר זרימה.
לרוב אתה מצליח יותר שאתה יוצא מאזור הנוחות שלך-
כשאתה לחוץ, עצבני וחסר מנוחה להגיד את הדבר הכי מקורי וחכם, אתה מגביל את המוח שלך מלחשוב
בחופשיות. במקום זה, להיות מחוץ לאזור הנוחות בקלות מעיר את החושים ומכריח אותך להגיב למה
שקורה מולך באותו הרגע. בדרך כלל ברגעים אלו הרעיונות שלך חכמים ומצחיקים יותר!
כלים ושיטות בסדנת Applied Imporv – אלתור שימושי
כשאומרים "אלתור" או אימפרוביזציה למי שאינו שחקן, זה מתויג כסביבה לא נוחה או מאיימת – מוזר, מביך, להיות במרכז תשומת הלב, לעמוד על במה מול כולם. מעטים האנשים שמרגישים נח בסיטואציה לא מוכרת, הדורשת יציאה ממרחב הנוחות, ומול קהל ובהתאם ישנה רתיעה טבעית כשמציינים "אלתור". יתרה מזו, לעיתים "אלתור" בתרבות הישראלית מקושר למשהו שהוא מבוצע בצורה גרועה, "חפיף", מחוץ לנהלים, ומקבל קונוטציה שלילית. בהתאם לכך, לצוות עבודה שרגיל במבנה היררכי ובתקשורת פורמלית, עלול להרתע מההגדרה של "סדנת אלתור" או "אימפרוביזציה" – מה אני צריך להיות שחקן עכשיו?
אלתור שימושי (AI) פותח כדי לייצר עיבוד של הכלים הבימתיים לכדי כלים יישימים, בהקשר ארגוני ומטרתו לייצר מרחב לימוד שאינו "בימתי" אלא אינטימי משותף כדי לתרגל את אותם העקרונות. לרוב, העקרונות נלמדים במסגרת סדנה פעילה, בה כל המשתתפים פעילים במרחב סגור, אינטימי ובטוח. סדנאות יכולות להיות עבור צוותי עבודה אורגניים שעובדים יחד או צוותים אד הוק, פרויקטילים, הטרוגנים כמו צוותי מנהלי ביניים, קורסים, נציגים מצוותים שונים, מטות וכדומה.
המשתתפים אינם נדרשים לשחק "Act" אלא לשחק "Play" – לשחק משחקים שונים בקבוצות משתנות, כך שירוויחו אינטראקציה מקסימלית עם מירב מחברי הקבוצה בדינמיקות שונות ומתוך המשחקים לקחת מספר מצומצם של רעיונות/ תובנות/ עקרונות שניתן ליישם במקום העבודה לשיפור אפקטיביות אישית או צוותית
משך הסדנאות משתנה. יחידת הבסיס יכולה להיות שעה וחצי וסדנאות יכולות להיות מספר מפגשים או יום שלם. הנושאים הנלמדים בסדנאות הם שימוש בעקרונות וכללי אימפרוב על מנת להשיג יעדים ארגוניים רצויים, בהתאם להגדרות התהליך. יעדים יכולים להיות שיפור של: תקשורת צוותית, הכרות טובה יותר, ויצירת מערכת יחסי אמון, פיתוח יצירתיות, התמודדות עם אי וודאות, יכולות פרזנטציה, סטורי טלינג ועוד
טכניקות ושיטות בסדנה
מחקרים מצאו שילדים עד גיל 7 מאד יצירתייים ויכולים למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות ולעבוד בצוות אפילו טוב יותר ממבוגרים כשמודבר במטלה חדשה ולא מוכרת. ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו נהיים שקולים יותר, לוקחים פחות סיכונים חברתיים, מפלטרים ומבקרים פנימית רעיונות בטרם אנחנו מוציאים אותם. אנחנו עושים את זה כי זה שומר עלינו בהקשר הארגוני והחברתי לא להיות מתויגים כשונים, חריגים, רעים. ניהול הסיכונים והמחושבות-יתר הזו למעשה מעקבת יצירתיות, ספונטניות ומהירות תגובה שדרושה כל כך לאלתור ולביצוע התאמות במציאות דינמית.
הטכניקות בסדנאות אלתור מיושמות כדי להכניס משתתפים ל"מצב תודעתי" (State of mind) של מאלתר:
- להיות נוכח – להיות כאן ועכשיו ולא במחשבות על העבר או העתיד
- להיות קשוב למשתתפים אחרים ולמה שקורה סביבי
- להיות חיובי, אופטימי
- להיות צנוע (להתמקד בשותף או בקבוצה ופחות בי)
על מנת להגיע למצב התודעתי וכדי ליישם את עקרונות האימפרוב משתמשים בטכניקות הבאות:
- חימום, חימום, חימום ואנרגיה גבוהה
- משחקונים קצרים, פיזיים ופשוטים שמעלים את קצב חילוף החומרים, מאפשר לסלק תהליכי עיבוד מחשבות ושיפוט מורכבים – דופק גבוה
- התרכזות בארועים קצרים ומהירים שדורשים תגובות מהירות
- שיתוף ומפגש בין כמה שיותר אנשים בקבוצה
- לעשות תנועות/ מחוות לא שגרתיות – מייצר הומור משותף, חוויה מחברת ומשתפת
- משחקיות (Playfullness)
כבוגרים אנחנו פחות משחקים לשם המשחק. ילדים בגן פשוט משחקים. בוגרים מחפשים את התכלית שבמשחק – את מה זה משרת?. לעיתים משחקיות משרתת את התכלית הפשוטה של להיות כאן ועכשיו, להיות מאד קשובים לפרטנר שלי ולהגיב מהר, וברגע הזה, הביקורת, השיפוט, ההערכת יתר נעלמים ואנחנו מחוברים באופן חיובי לפרטנר שלנו וניזונים מהאנרגיה הזו המשותפת. זה חוזר לתחושה בסיסית של הנאה ילדותית שכל כך חסרה במקום העבודה. זה הבסיס האיתן שעליו משגשגים יצירתיות, רעיונות, שיתוף פעולה ותקשורת בין אישית.
- מעורבות, קשר (Engagement)
בעזרת המשחקים אנחנו מייצרים קשר אישי. החוויה המשותפת שלעיתים היא מביכה או מצחיק עוברים יחד. החיבור הזה מייצר קשר רגשי משמעותי ומחזיק לאורך זמן המשרת את המחויבות ההדדית ואת מאזן האינטרסים העתידי. אנרגיה חיובית של משתתפים מדבקת את כל המשתתפים ומהר מאד חיוך בלתי ברור מרוח על כל פני המשתתפים
- כולם שווים, כולם קופצים פנימה (Leap In)
בעזרת משחקונים שהם בלתי תלוים לעולם התוכן של העבודה הסדנה מעודדת את המשתתפים "לקפוץ פנימה". משתתפים שביומיום הם פחות מעורבים בשל וותק, בכירות או בטחון עצמי, נדרשים לקחת סיכון ולהשתתף. זה מוריד מחיצות מובנות, נותן הזדמנות שווה וקול שווה לכל המשתתפים ומלמד על בטחון פסיכולוגי משותף לקבוצה
- סצינות
"על הבמה הכל מותר כי זה לא באמת". כשמתרחקים מעולם התוכן ומעלים סיטואציה/ סצינה מומצאת ומופרכת מתהפכים היוצרות. אם ביומיום הארגוני כללי הגיון, מגבלות משאבים ושל תקציב וזמן, הקשרים היררכים וארגוניים מכתיבים את איכות העבודה והרעיונות, על במה ישנם כללים אחרים. מחד הכללים מחייבים הקשבה ועבודה למען הצוות (אין שחקן פרטי שמקבל תשבוחות אלא הצוות), מצב שני מעודדים לשבור את כל המגבלות וכללי ההגיון הסביר. יצירת סצינה משותפת לצורך המחזה של ארוע עם מעט מאד חזרות לפניו, מביא את הצוות לכדי יישום של העקרונות ויצירה משותפת עם תחושת הצלחה. הארוע הבודד הזה הוא סימולציה לעבודת צוות שניתן לקחת רעיונות/ תובנות ממנו.
- , סימולציות
ניתן גם לסמלץ ולבצע "משחקי תפקידים" בין המשתתפים באופן חופשי ומשחרר למצבי עבודה אמיתיים ולראות איך עקרונות האימפרוב מיושמים הלכה למעשה במצבי אמת, ולנתח יחד ארועים חיוביים וארועים שליליים ממקום ניטרלי.
אקדמיה ומחקר
ארגון בינלאומי (AIN) מרכז בשנים האחרונות פרקטיקות, הכשרות וידע בינלאומי בנושא AI. מאמרים רבים נכתבנו על התרומה של מיומנויות אלתור לתועלות ארגוניות וכיום קורסים ופרקטיקות של אלתור נלמדות בבתי ספר למנהל עסקים בארה"ב, בקורסים למנהלים ומיושמים בתהליכי שינוי ושיפור בארגונים. מיישמים מתחום היעוץ הארגוני, הדרכה, ניהול ואקדמיה משתמשים בפרקטיקות הללו במגוון מוסדות אבל לא רק.
AI מיושם היום במסגרות חינוך לתלמידים עם קשיים חברתיים וסביבתיים, כפרקטיקות טיפוליות רגשיות, בצבא ועוד